<h1>בדק הבית לרא"ה על תוה"ב בית חמישי שער רביעי</h1>
<h2>דף קכב.</h2>
כתב המחבר דאפילו לר' אליעזר בעינן במפקיד יינו אצל נכרי מפתח וחותם, ולרבנן שני חותמות, וכי אמר ר' יוחנן אפילו יין משתמר בחותם אחד, במפתח עמו קאמר. והביא ראיה מדרב דפסיק הלכה כר' אליעזר, ואיהו אמר דחבי"ת צריך חותם בתוך חותם, וחדא מינייהו יין ע"כ. והאריך בזה, וכל דבריו בזה כשגגה, דהא אמרי' בשבת (קכ"ב, ב') דר' חנינא התיר לבית רבי יין הבא בקרונות של נכרים בחותם אחד כר' אליעזר, וסתמא דמילתא בקרונות ליכא מפתח. ועוד יש ראיה ברורה מיהא דמתמהינן (ס"ט, ב') וכי מאחר דקיימא לן כרשב"ג דלא חייש לשיתומא, וכר' אליעזר דלא חייש לזיופא, מאי טעמא לא מותבינן חמרא בי נכרי, ומהדרינן חיישינן לשיבי, פי' נקב פתוח שמניחין במגופה, ופי' כר' אליעזר דלא חייש לזיופא דמכשר בחותם אחד מאי טעמא לא מותבינן חמרא בי נכרים, כיון דקילא לן מילתא דסגי לן בחותם אחד, ותו, דמשמע דלא מהדרי אזיופא כיון דסמכינן בחותם אחד, אלמא דחותם אחד דוקא. והחכם כתב וכר' אליעזר דלא חייש לזיופא דמכשר בחותם ומפתח, אמאי אינו שוכר ברשותם מקומו במפתח ודיו בחותם אחד ע"כ. וזה מבואר שאינו דאטו מי לא טריחא מילתא דמפתח וחותם אחד כשני חותמות, אדרבה איכא טירחא טפי דבעינן בית חלוק לעצמו, ותו דהא ליכא למימר דלא ניחוש דמהדרי אזיופא כיון דבעינן בית חלוק לעצמו במפתח וחותם, ותו דאם כן שלשה דינין הם, חבי"ת בעי שני חותמות, יין בעי חותם ומפתח, חמפ"ג בעי חותם אחד, אלא ודאי מבואר הוא שזה אינו נכון כלל ומילי דחוכא נינהו, אלא דר' אליעזר בחותם אחד מכשר, ומפתח חשיב כחותם, כדאיתא בגמרא, ורבנן בעו שני חותמות ושני מפתחות כשני חותמות, וכי אמר רב בחבי"ת דבעינן שני חותמות, אליבא דרבנן נקטה. ואליבא דהלכת' איתא, במטהר יינו של נכרי ונתנו ברשותו, ולעולם יין בחותם אחד או במפתח סגי ליה בין ברשותו של נכרי בין של ישראל החשוד בין ישראל מומר, וסוגיין דאמרינן היכי דמי חותם בתוך חותם (ל"א, א') כלה אליבא דהלכתא, במטהר יינו של נכרי ונתנו ברשותו וזה ברור.
